בחזית המאבק באנטישמיות העמידה מדינת ישראל את גדעון בכר ממודיעין, בכיר משרד החוץ. האיש שיודע כמה פעמים מופיע ביטוי גנאי ליהודים בציוצי טוויטר, מספר לנו לראשונה על הטקטיקות במלחמה הזו. וגם על מה שקרה במפלגת הלייבור באנגליה. וגם על גיוס התיכוניסטים הישראלים, שמדווחים על פוסטים פוגעניים בפייסבוק. ואם תשאלו אותו מה הגורם העיקרי להחמרת התופעה תהיה לו תשובה חד משמעית: האינטרנט, חופש הביטוי והרשתות החברתיות

לקראת יום השואה, אבל גם נוכח מה שמתרחש באירופה על רקע גל ההגירה המוסלמי שמציף את היבשת (וגם מה שמתרחש במפלגת הלייבור הבריטית וביטויי האנטישמיות בקרב חבריה) החלטנו להתחקות אחר התופעה אצל אחד המומחים הגדולים לנושא – גדעון בכר ממודיעין. בכר, לשעבר שגריר במספר מדינות, מכהן בשנים האחרונות כראש המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ. ביקשנו ממנו לנתח את מה שקורה ובעיקר איך מתמודדים עם גל האנטישמיות שפורץ ומרים ראש, שבעים שנה אחרי השואה.

האנטישמיות במגמת עליה בעולם?

"חד משמעית כן. תמיד היתה אנטישמיות, אבל אנחנו יכולים לשים את האצבע על תחילת שנות האלפיים, אז החל גידול חד ובעיקר עקבי של מספר מקרי האלימות נגד יהודים בעולם, על רקע אנטישמי".

מדוע דווקא תחילת שנות האלפיים?

"אנחנו מניחים שתרומה נכבדה לכך העניקה רשת האינטרנט והרשתות החברתיות שתפסו תאוצה בשנות האלפיים., ובאמת אנחנו מזהים משנת 2000 ואילך מגמה ברורה של עליה רציפה במספר מקרי האלימות על רקע אנטישמי. זהו הטריגר שהביא לגידול במעשי האלימות נגד יהודים. דרך האינטרנט קל להסית, קל להטיף. הדברים האלה מעוררים כמובן לפעולות אלימות".

תן דוגמה לעליה במקרי האלימות על רקע אנטישמי.

"יש דו"ח שמפרסם מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה שבאוניברסיטת תל אביב, שאנחנו משתמשים הרבה בדיווחים שלו. למשל בשנת 2014 כך מדווח מרכז קנטור בימים אלה ממש, נרשם גידול של 38% במספר מעשי האלימות נגד יהודים באירופה, זאת על רקע אנטישמי כשאירעו 766 מקרי אלימות נגד יהודים ומוסדות יהודיים על רקע אנטישמי, לעומת 554 אירועים בשנת 2013".

זינוק של 38% זאת כבר קפיצת מדרגה ממש.

"כן אבל אל תשכח שבשנת 2014 היה גם מבצע 'צוק איתן' ומה שהיה בעזה תרם עוד לגילויי האנטישמיות. אבל גם בלי 'צוק איתן' היה נרשם גידול ויראו את זה בנתוני 2015 שיתפרסמו כנראה כבר השבוע לגבי האנטישמיות בעולם".

איך יודעים אם תקיפה אלימה ברחוב היא על רקע אנטישמי או תקיפה פלילית רגילה?

"בהרבה מקרים לא יודעים. ובכלל במדינות אירופה, שלא לדבר על מדינות אחרות בעולם, אין ממש איסוף שיטתי של מידע סטטיסטי. בחלק גדול מהדיווחים מדובר ברישום שמזכיר תקיפה אלימה אבל מייחסים את התקיפה לרקע פלילי רגיל ולא על רקע דתי או אנטישמי".

אז איך יודעים?

"לא תמיד יודעים ובכל מקרה ההערכות הן תמיד נמוכות ממספר התקיפות שמתרחשות בפועל. למשל בבריטניה, שם נערך סקר בשנת  2012 שנועד לבדוק מהי רמת הדיווח בשטח. את הסקר ביצעה ה'סוכנות האירופית לזכויות יסוד' – גוף של האיחוד האירופי וללא שום קשר ליהודים או לישראל. הסקר נערך בקרב 6,000 יהודים תושבי אנגליה והתברר כי 75 אחוז ממי שחווה אירוע אנטישמי בכלל לא דיווח עליו לרשויות, כך שההנחה כי שלמעשה רמת האנטישמיות גבוהה ממה שידוע".

מי המדינה הכי אנטישמית באירופה?

"צרפת היא שיאנית האירועים האלימים על רקע אנטישמי, עם 164 מקרי אלימות בשנת 2014 בהשוואה ל-141 מקרים בשנת 2013. אחריה בריטניה עם 14 מקרים בשנת 2014 לעומת 95 בשנת 2013. בגרמניה היו 76 מקרים בשנת 2014 לעומת 36 מקרים בשנת 2013".

והכל במדינות דמוקרטיות…

"זה בכלל לא מפליא, כי רוב הבעיה האנטישמית היא דווקא במדינות דמוקרטיות. בגלל חופש הביטוי ובגלל ההרגשה שבמדינה דמוקרטית תוכל להתבטא בלי חשש".

ביטוי קשה של זה ראינו בימים האחרונים במפלגת הלייבור בבריטניה.

"נכון ואנחנו מודאגים מהביטויים האנטישמיים האלה".

זה לא עניין נקודתי?

"מדובר בעשרות חברי מפלגת הלייבור ולכן נדרש לעשות במפלגה בדק בית משמעותי מצד הנהגת המפלגה. אנחנו כמדינת ישראל מצפים שמי שמתבטא באופן אנטישמי יוקע על-ידי הנהגת המפלגה ושיהיה גינוי ברור וחד משמעי נגד החברים המתבטאים בצורה הזאת".

ההגירה לאירופה תגדל

בוא נדבר על גל ההגירה המוסלמי לאירופה, אני מניח שזה משפיע על רמת האנטישמיות ביבשת.

"ברור שתוספת של מיליוני מוסלמים לאוכלוסיית אירופה מביאה גם לעליה ברמת האלימות נגד יהודים. אבל מי שבדרך כלל משתמש באלימות נגד היהודים הם בני הדור השני והשלישי של המהגרים. אלה שכבר נולדו באירופה. הבנים והנכדים של המוסלמים שהגיעו לצרפת מצפון אפריקה. לא דור ההורים שהיגרו".

אתה יכול להתייחס לגל ההגירה ולנסות להעריך לאן זה יוביל את אירופה ואת היהודים החיים בה?

"ראשית צריך להבין את מקור ההגירה. נוטים לחשוב שההגירה הגדולה לאירופה באה על רקע דתי, האיסלם מול הנצרות, או בגלל בעיות ביטחוניות. אבל זה לא רק זה. גל ההגירה הנוכחי – שלדעתי  אנחנו רק בראשיתו –  נובע משינויי אקלים קשים בעולם. מיליונים באפריקה ובמקומות נוספים חיים בבצורת מתמשכת, ברעב ממשי. בלי מזון, בלי בית, בלי שום הכנסה כספית בלי עתיד, ואלה מציפים את אירופה ברצון פשוט לשרוד".

מה אתה מעריך שיקרה בשנים הקרובות?

"חייבים להניח שגל ההגירה רק יגבר. תחשוב מה יקרה כשהטמפרטורות ימשיכו לעלות והקרחונים ימסו יותר ויותר ופני הים יעלו. קח למשל את בנגלדש, שם 40% משטח המדינה נמצא מתחת לפני הים. מיליונים רבים יברחו מהאזורים שיוצפו במים. המיליונים האלה בסוף יגיעו לאירופה ולמדינות המערב, כי בהודו הסמוכה אין להם מה לחפש. בטח לא פרנסה או מזון. אוכלוסיות שלמות שהן על סף רעב יגיעו למערב".

והם אלה שמזינים גם את האנטישמיות?

"אין ספק שההגירה המוסלמית תורמת לעליה באנטישמיות".

באיזה מובנים?

"בשתי צורות. קודם כל הגירת המוסלמים גרמה להתחזקות מפלגות הימין בכלל והימין הקיצוני באירופה ולכן על הדרך גם היהודים נפגעים. שנית – יש התחזקות אנטישמיות בקרב המהגרים עצמם שמביאים לעליה במספר האירועים האלימים".

אבל מדובר על רקע כלכלי ומצוקה, לא?

"נכון, אבל התיאוריה ברורה: אם הכל טוב, יש עבודה יש כסף ויש בית, האנטישמיות מורידה ראש. במצב ההפוך התופעה רק תלך ותתגבר".

מה צריכות מדינות אירופה לעשות כדי לעצור את גל ההגירה הזה?

"אני יכול לומר מה אני הייתי עושה. אני הייתי משקיע מאמצים להשאיר את המהגרים במדינות המוצא שלהם".

איך?

"היום לקלוט מהגר מאפריקה לאירופה זה בערך 300 אלף יורו לאורך השנים. בסכום הזה אני הייתי מקים פרוייקט חקלאי שהיה יכול לפרנס כמה עשרות משפחות באפריקה או בפקיסטאן. וזה במחיר קליטת מהגר אחד בלבד".

ישראל מציעה את הרעיון הזה למדינות אירופה?

"אנחנו לא מתערבים בפוליטיקה הפנימית שלהם".

ולעניין האנטישמיות של המהגרים המוסלמים – איך היית מקטין את התופעה?

"חשוב להשקיע וללמד את המהגרים המוסלמים שמגיעים לאירופה על השואה ועל מה שקרה באירופה ליהודים באותם ימים".

והם עושים את זה?

"אני יכול לומר לך שאנחנו כמשרד החוץ מסייעים בתחום הזה, בתוכניות לימוד ובחומרים, לכל מי שרוצה לשתף פעולה בתחום לימוד השואה ובעיקר למהגרים המוסלמים".

הם לא קצת נאיביים האירופאים שמוכנים לקלוט בזרועות פתוחות מיליוני מוסלמים?

"לאירופה יש ערכים של שמירת זכויות אדם ונאיביות מוסרית. במסגרת הזאת הם מחוייבים להשקיע מאמצים גדולים כדי להנחיל נורמות אירופאיות למהגרים שמגיעים אליהם".

לוחמי המקלדת מתגייסים

בוא נדבר על הרשתות החברתיות ועל האינטרנט, אמרת לי שהאנטישמיות מאד התגברה ברשת. יש דוגמאות?

"חלק גדול מהזינוק באנטישמיות מתחילת שנות האלפיים מיוחס לאינטרנט ולרשתות החברתיות.  עשינו במשרד החוץ בדיקה נקודתית באמצעות חברת אינטרנט, לגבי שלושה ביטויים בלבד, בשפה האנגלית, ורק במשך עשרה ימים בחודש ינואר השנה, ביקשנו לדעת כמה פעמים הם הופיעו ברשת טוויטר".

אלו ביטויים?

"האחד הוא הביטויKIKE  שהוא ביטוי גנאי ליהודים במדינות דוברות אנגלית. השני הוא KILL THE JEWS  והשלישי הוא הביטוי WITH JEWS YOU LOOSE  ואז קיבלנו את התוצאות של הבדיקה בטוויטר".

ומה גיליתם?

"שבמשך עשרה ימים בלבד במהלך חודש ינואר השנה הופיעו בטוויטר הביטויים האלה בלא פחות מ- 886 ציוצים. זה המון. באמצעות השיתופים הציוצים האלה עברו ונחשפו ליותר ממיליון איש. ושוב – רק עשרה ימים ורק שלושת הביטויים האלה. אז תחשוב מה קורה במאות ביטויים ומילים אנטישמיות אחרות, שבודאי מופיעות אלפי פעמים ביום".

איך נלחמים בזה?

"אנחנו מבצעים הרבה פעולות. על חלק אי אפשר לדבר. בגדול אני יכול לומר לך שהאנטישמיות באינטרנט מתרחבת מאד וישראל מובילה במאבק הרשתי נגד גילויי אנטישמיות".

איך למשל?

"למשל בסיוע תלמידי תיכון".

גייסתם האקרים?

"לא לא, למרות שהרוב המכריע של תלמידי תיכון בישראל נחשפו לגילויי אנטישמיות ברשתות. בשנה שעברה התחלנו פרוייקט ניסיוני בכמה בתי ספר בראשון לציון, שבמסגרתו תלמידי תיכון נאבקים באנטישמיות ברשת האינטרנט. הפרוייקט הוא במסגרת מחוייבות אישית. התלמידים לומדים על אנטישמיות, לומדים לזהות ביטויים אנטישמיים ברשתות, ולומדים איך לפעול נגדם".

איך למשל?

"הם לומדים כיצד לדווח על אתרים ודפי פייסבוק כדפים לא ראויים מבחינה גזענית. לכל אתר ולכל חברה – אם זו פייסבוק או טוויטר – יש אפשרות לדווח על תוכן פוגעני, על הסתה, ניבולי פה, קללות וביטויים לא ראויים. אז הם יושבים מול המחשב ומדווחים. הם גם כותבים ערכים בנושא השואה לויקיפדיה, מעלים סרטונים ליוטיוב על השואה כצעד נגד מכחישי שואה ומעלים גם 'ממים'. תמונות עם תוספת של כיתוב שמודבק עליהן".

גם לתיכוניסטים של מודיעין יש מחשב בבית…

"מאד נשמח לעשות שיתוף פעולה כזה, אם עיריית מודיעין תפנה אלינו להציע את מערכת החינוך כמו שעיריית ראשון לציון עשתה. בכל מקרה אנחנו מתכננים בשנת הלימודים הקרובה להרחיב את הפרוייקט לעוד יישובים בארץ, אז העירייה מוזמנת".

אתה אופטימי?

"שאלה קשה. אנטישמיות תהיה תמיד אבל צריך לזכור שאנטישמיות איננה בעיה יהודית אלא כלל עולמית ואנטישמיות היא פעמון אזעקה שמצלצל תמיד כשיש בעיות כלכליות, חברתיות ובעיות פנימיות. ככה זה עובד לצערי".

ומילה לאירופאים?

"שיזכרו שמה שמתחיל ביהודים, אף פעם לא מסתיים ביהודים. ולכן המאבק באנטישמיות חייב להיות מאבק לא רק של יהודים אלא של כלל הציבור"

בתמונה: גדעון בכר. "אם הכל טוב, יש עבודה יש כסף ויש בית, האנטישמיות מורידה ראש". צילום פרטי