בין אם אתם מאוהביה של חברת המועצה לשעבר עדי מן או שמא פחות, את הלהט שלה אי אפשר לקחת ממנה. מזה לא מעט שנים שמן בת ה-41 מוכרת בעיר הודות לעשייתה הציבורית, ומשלבת בין פעילות חברתית עניפה ועזרה לתושבי מודיעין להרצת קמפיינים לגיוס מימון המונים לטובת ילדים חולים. ואת הכל היא עושה ב"פול ווליום", כהרגלה. כך, בין כל עיסוקיה, הרבים מאוד יש לומר, היא חוזרת כעת לזירה הפוליטית, במה שמבחינתה הוא חלק מתבקש בשליחות הציבורית שלה, או "הייעוד" שלה בחיים כדבריה.
שבוע לאחר שהכריזה רשמית כי תתמודד בבחירות המקומיות הקרובות בראש רשימה משלה, פגשנו אותה לשיחה בה הסבירה מה השתבש בקדנציה הקודמת שלה במועצה, ממנה פרשה באמצע הדרך כזכור, מדוע היא לא מתחייבת לרשימה שוויונית במספר הגברים והנשים, ומה בדיוק טעון שיפור בפעילות העירייה כיום.
לאכול לביבס את הראש
את הפעילות העניפה ביותר שלה בעיר החלה מן בימים בנה הבכור נכנס לגן עירייה. "אז הגיע המאבק על תחזוקת החול בגני הילדים, שדרשנו להחליף את החול בדשא סינטטי", היא מספרת. "זה היה מאבק ארוך ומייגע של שלוש שנים".
אכלת אז לביבס את הראש…
"אכלתי, נכון. כי הוא סגר לי דלת אז הייתי צריכה להיכנס מהחלון. ידעתי שאני צודקת. כשאני יודעת שאני צודקת אז אני לא יכולה לוותר. אז נלחמתי בכל האמצעים האפשריים. במסגרת המאבק הזה הבנתי שאין ייצוג להורי הילדים בגנים בעיר. והקמתי את ועד הורי הגנים בעיר למרות כל ההתנגדויות. את אותו מאבק שניהלתי במסגרת העיר ניהלתי גם במסגרת הארצית, והקמנו את ועד הורי הגנים הארצי. וככה הכל התחיל".
כל הפעילות שלך באה מן הסתם גם על חשבון החיים והמשפחה.
"הכל בא על חשבון החיים, כן. המאבק היחיד שניהלתי בשביל הילדים הפרטיים שלי היה המאבק על החיים של הילד שלי שחלה בסרטן. חוץ מזה כל המאבקים שניהלתי בעשור האחרון היו רק לטובת הציבור. אחרי השנים האלו בהנהגת ההורים מויש קרא לי ושאל אם אני רוצה להצטרף לרשימה שלו בבחירות. התלבטתי מאוד כי הייתי בתקופה של עשייה מטורפת שהייתה כל עולמי, אבל מההכרות עם המועצה מויש תפס לי את הלב, בדרך החכמה שלו להעביר מסר בלי לצעוק, והיו לנו הרבה שיחות אחרי ישיבות מועצה".
אירוע זה התרחש בשנת 2018, כמה חודשים לפני הבחירות המקומיות, אולם אחרי שמן מסכימה להצטרף לרשימת "שחר עושים חינוך" מגיע האירוע שכמעט וטרף את הקלפים. "ואז הבן שלי התחיל לצלוע. 2018 הייתה השנה הכי קשה בחיי הפרטיים. התאשפזנו ולא הבנו מה הולך לקרות עם החיים שלנו, כשמקביל אנחנו מתחילים לעבוד על קמפיין הבחירות. באוגוסט הגיעה התשובה שלתומר יש סרטן וחייבים להתחיל מיד בטיפולים, וזה חודשיים לפני הבחירות. חשבתי עם עצמי מה אני עושה, והחלטתי שאני לא מוותרת על זה".
איך? בעלך לא אמר לך "הלו, אנחנו בשעת משבר"?
"בעלי כל מה שאני מחליטה בחיים הוא תומך בי. איש חכם (צוחקת). הוא ידע שזה משהו שמגיע אצלי מבפנים, זה שלא שבאתי כדי להצטלם. זה בוער בי, זה מחיה אותי העשייה הזאת. אז אמרתי שארוץ ואעשה מה שיכולה".
אל מועצת העירייה נכנסת מן כמספר 2 ברשימתו של לוי, ומקבלת לידיה את תיקי השוויון המגדרי והחינוך לגיל הרך. "מההשבעה במועצה הלכתי עם הלבוש המחויט למחלקה בתל השומר. הייתה תקופה סופר מאתגרת. הייתי בשנה הזאת איפה שיכולתי. המשכתי לתת מענה לתושבים במסגרת היכולות שלי, ואז טסנו לחודשיים לארצות הברית, ובסוף מאי 2019 חזרנו לארץ. ואז נכנסנו לקורונה. כל הקדנציה הזאת הייתה מעורערת, ומבחינתי לא נכנסתי אליה טוב. לא באתי במאה אחוז שלי. לא הצלחתי להביא את מה שיודעת לעשות, ועושה עד היום, והחלטתי שאני עוזבת".
אותו להט של מן אותו הזכרנו בא לידי ביטוי גם במהלך הקדנציה הקצרה במועצת העירייה. כך למשל, בספטמבר 2020, באמצע משבר הקורונה, תקפה מן בחריפות את ראש העירייה על רקע העובדה כי במספר בתי ספר לא הצליחו ליצור איזון ראוי בין לימודים פרונטליים ללימודים אונליין. תחת ההאשטג "ביבס לא סופר אותי" הצליחה מן לעורר את כעסו של ביבס על המהלך החריג של חברת הקואליציה שלו. מן אמרה אז למודיעין NEWS כי "כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא סותמת את הפה כשדברים לא מתנהלים נכון".
פחות משנה חולפת ומן מפתיעה בהודעת פרישה ממועצת העירייה, כאשר בהודעה ששלחה לכלי התקשורת כתבה כך: "אני מרגישה כלביאה בכלוב, במקום שבו אני מסוגלת להיות מלאה בעשייה ולהוביל מדיניות ושינוי לטובה, אך אני מוגבלת באמצעות גורמים חיצוניים לי, שלא מאפשרים לזה לקרות מהמניעים הלא נכונים".
בעירייה טענו אז גורמים עמם שוחחנו כי מן התנגשה עם ראש מינהל החינוך, אותה תקפה בחריפות ברשתות החברתיות חצי שנה מאוחר יותר, במרץ 2022, על רקע מקרה בו ילד חולה סוכרת נותר בביתו והוריו טענו לטיפול כושל של העירייה בנושא. מן כתבה אז כי "הכל קשור במערכת החינוך ובמי שמנהלת אותה. זו לא הפניה הראשונה שאני מקבלת ולא התלונה הראשונה שמגיעה אליי ואל רבים, על היחס, האטימות, ההתנשאות, הניתוק, הקטנת הראש והאגו המניע את מי שנמצאת בראש מנהל החינוך בעיר ומקבלת גיבוי מלא (ולא ברור) מראש העיר, שוב ושוב ושוב… כשהילדים שלנו הם הנפגעים העיקריים".
בשיחה השבוע מן מרחיקה את עצמה הן מהמתקפה על ביבס והן מהרמיזות במכתב הפרישה שלה. "איפה שהצדק נמצא, אני שם. אני יכולה לפרגן ולהיות אוהבת ומעריכה, אבל אני תמיד אהיה איפה שהאמת שלי נמצאת. אני אוהבת לחיות בשלום, אבל אני לא מפחדת להיות במלחמה".
יש מצב שאת גם נהנית מזה? כמו למשל במקרה של המתקפה שלך על ראש מינהל החינוך?
"אני לא אדבר על זה פה. אני גם לא רוצה לדבר על אנשים ברמה האישית. אני יכולה להגיד רק דברים טובים על אנשים. אגיד לך רק דבר אחד: כשאני יוצאת למלחמה, תהיה בטוח שהמלחמה צודקת".
מתי התחלת להבין במהלך הקדנציה שזה לא עובד לך?
"תראה, הקורונה הייתה פקטור מאוד משמעותי בפעילות חברי המועצה. היינו בבתים שלנו, לא היו ישיבות מועצה. הכל השתבש. הכל התפורר לחלוטין ואני חושבת שבאיזשהו שלב של הקורונה נפלה בי ההחלטה הזאת. הרגשתי שאני לא מצליחה לממש את מה שהבטחתי לבוחרים שלי. הם האמינו שנעשה הכל כדי להפוך את העיר לטובה יותר, והרגשתי שאני לא יכולה לעשות את זה, גם בגלל התקופה הקשה עם הבן שלי וגם בגלל הקורונה".
עד היום לא הסברת למה התכוונת כשכתבת שלא מאפשרים לך להוביל מדיניות ממניעים לא נכונים.
"לא אמרתי דבר כזה. תראה, זה לא סוד, זאת הדרך בה אנשים מתנהלים. מאחר ואני נכנסתי למועצה כשאני פחות חזקה מנטלית בגלל החיים האישיים שלי, הרגשתי שאני לא מסוגלת לפעול למען התושבים כמו שרציתי. היום אני מגיעה הרבה יותר חזקה, הרבה יותר פנויה לזה. ה-MRI של תומר הגיע נקי, ואני מקדישה כמעט את כל הזמן שלי לטובת עשייה ציבורית. לקדנציה הקרובה אני מגיעה אחרת".
לא ענית על השאלה.
"לא נותנים לחברי מועצה להוביל מדיניות, זה ברור. חבר מועצה מקבל תיק וצריך להוביל מדיניות, זאת ההגדרה. אנשי המקצוע כבודם במקומם מונח".
מה רצית להוביל ולא הצלחת?
"כל מיני דברים בגיל הרך, כמו למשל יום לימודים ארוך. זה דבר שרציתי להטמיע בעיר עוד לפני שהייתי חברת מועצה. שיטה שבה תמיד יש גננת וסייעת בגן, בוקר ואחר הצהריים, ורציתי להכניס את זה גם כאן. דיברתי על זה כמה וכמה פעמים, ואמרו 'כן, נעשה. נבדוק, נראה'. אבל שוב, אני נכנסתי למועצה כשאני לא באמת מבינה מה חבר מועצה צריך לעשות, מה התפקיד שלו ומה הכוח שלו. אף אחד לא מדריך אותך מה זה אומר להיות חבר מועצה".
אחרי שפרשת גורמים בעירייה אמרו לנו באמת ש'עדי לא הבינה איך לפעול בתוך המערכת'. יכול להיות שלא התאמת?
"לא, אני סופר מתאימה. אין מתאימה ממני להיות שליחת ציבור ונבחרת ציבור. אני יודעת מי אני. אין אדם שיודע טוב ממני איך לעבוד עם המערכת העירונית. גם בתוך המועצה וגם מחוץ לה עשיתי כל כך הרבה שיתופי פעולה עם אנשי המקצוע בעירייה. תתלווה אליי יום אחד לסיבוב בעירייה ותראה כמה אנשים יודעים להעריך אותי ואוהבים אותי. אני יודעת מי אני וחושבת שמה שמנצח אצלי זאת האמת שלי והניקיון והטוהר בדרך שלי".
אל תפילו פצצה ותלכו
כאמור, בשבוע שעבר הגיעה ההכרזה הרשמית, שהייתה צפויה למדי בחודשים האחרונים, על הקמת רשימה משלה. יש לציין כי לא רק שבמועצת עיריית מודיעין מכהנות כיום רק שתי נשים מתוך 19 הכיסאות סביב השולחן, אלא גם שבהיסטוריה הקצרה של מודיעין מעולם לא הצליחה אישה להיבחר למועצה בראש רשימה משלה.
"למה עוד קדנציה? אני לומדת את עצמי לאורך השנים ואני מבינה שזאת המהות של חיי. זה מה שאני עושה כל הזמן. עכשיו, למשל, אני מתעסקת בפניות הורים אליי בנוגע לשיבוצים למערכת החינוך. המהות שלי היא להיות נבחרת ציבור. אני גם מרגישה שהציבור זקוק לאנשים כמוני, ואני רוצה להמשיך לעשות את זה מבפנים. אני מקבלת עשרות פניות בעניין השיבוצים. למה להתקשר לעדי מן ולא לפנות לעירייה? אני לא חברת מועצה הרי, אז מה הכוח שלי? זה בדיוק הכוח שלי. לקבל פניה מתושב ולתת להם מענה מקצה לקצה. לא בטוח שאפתור להם את הבעיה, אבל אקשיב להם ואבדוק מה אפשר לעשות מול כל האנשים שיצרתי איתם קשרים לאורך השנים".
וזה מענה שהתושבים לא מקבלים כיום מהעירייה?
"לא. אם היו מקבלים מענה לא היו צריכים לפנות אל עדי מן".
אבל סקרי שביעות רצון ומדדים חיצוניים אחרים מראים שהתושבים שבעי רצון מהעירייה.
"התושבים יודעים שאני אענה להם ושאעשה הכל כדי לפתור להם את הבעיה. מחינוך ועד לבאמפרים בשכונת הציפורים, שהתושבים התלוננו שאין ואני דאגתי שיהיו".
אז זאת נקודת החולשה של העירייה, השירות לתושב?
"ייאמר לזכות העירייה שהם עושים שדרוגים, אבל זה עובד מאוד-מאוד לאט. אני חושבת שזה לא צריך להיות כל כך מורכב. לתת שירות לתושב זה לא מורכב, זה בסיסי. בסוף, הרשות המקומית צריכה לתת שירות הכי טוב שיש, מקצה אל קצה. היום פנו אליי משכונת מורשת, שם הולכים לפתוח גן של גילי 4-5, בניגוד למה שהיה נהוג עד היום, כשלילדי גן חובה עושים להם הכנה לכיתה א' והתכנים שונים. ההורים בהיסטריה".
מה לא בסדר בזה?
"אין לא בסדר. כשאתם עושים שינוי משמעותי, וזה לא משהו שנהוג פה, אז במקום לזרוק את הפצצה וללכת כנסו את ההורים ותסבירו להם. יכול להיות שהכל בסדר, שמבחינה פדגוגית זה מדהים. הכל יכול להיות. אבל תדברו עם ההורים, דברו עם התושבים. תהיו שקופים".
וזה משהו שלא מאפיין את העירייה?
לא. אני חושבת שלא צריך לפחד מתלונות. מבחינתי, כל ביקורת על ההתנהלות שלי אני יכולה ללמוד ממנה ולהשתפר. זה יכול לעשות רק טוב. מה הפחד?".
מטרות בקדנציה הנוכחית? תיק החינוך שמתפנה?
"קודם כל, ברור שחינוך זה בדמי".
תצטרכי להשיג הישג מאוד משמעותי כדי לקבל את תיק החינוך.
"נכון. יהיה כיף".
את לוקחת כאן גם הימור כלכלי לא קטן. תפסידי הרבה מאוד כסף אם לא תצליחי להיבחר.
"בכל דבר יש סיכונים. מאחר וזאת השליחות שלי בחיים, זה מה שמניע אותי ביום-יום ונותן לי מוטיבציה ומאפשר לי לישון טוב בלילה, אז אני גם מוכנה לסיכון הזה. אני עובדת קשה, נפגשת עם תושבים ואנשי מקצוע, ואני באה לעשות פה משהו גדול".
ובתור מי שמנופפת בדגל השוויון המגדרי, איך לא התחייבת לרשימה שוויונית?
"מתי הבחירות? מתי מגישים רשימות? עוד חודשיים. כמה דברים יכולים להשתנות? אתה רוצה שסתם אבטיח הבטחות? אני מאמינה בשוויון הזדמנויות בין גברים לנשים. זה מבחינתי שוויון מגדרי. לגבי הרשימה, יש עוד זמן. לא חשבתי להקים רשימה נשית. אני לא מאמינה בזה. האחריות על שוויון מגדרי היא על כל אחד ואחת מאיתנו. השאיפה שלי היא לשוויון ברשימה, אבל הכל פתוח".
