למרות ואף על פי, ובעוד שהחתן כבר קיבל צו 8 והכלה בכוננות, קיימו ביום שישי האחרון רתם כהן ואיתמר פלד ממודיעין טקס חופה מרגש במיוחד.
את החתונה, שנקבעה מראש לתאריך הזה, תכננו השניים לפני כמעט שנה, ואז פרצה המלחמה. בעוד שפלד גוייס בצו 8, כלתו נקראה להיות בכוננות לקראת הקפצה. שניהם קציני מילואים שהכירו בגדוד בו שירתו, שלאחר פרוץ לחימה הבינו אמנם כי מסיבה שמחה כבר לא תהיה בתאריך המיועד, אבל על החופה הם לא הסכימו לוותר. כך הוחלט לקיים את החופה בוואדי שמאחורי ביתם בשכונת נופים, עם חופה שנתפרה מדגלי ישראל.
"מדי צה"ל של החתן והכלה הם הבגדים הכי יפים שיכולים ללבוש בימים טרופים אלה", סיפרה לילך כהן, אימה של הכלה. "היה רב, היו עדים, היה יין, היו טבעות, והיו בני המשפחה הקרובים בלבד. שאר הקהל היו חברים ושכנים שצפו מהמרפסות, שרו, מחאו כפיים וזרקו סוכריות. כל השכונה הייתה שותפה. אין לי מילים לתאר את ההתרגשות הגדולה והגאווה שהציפה אותנו".
כאמור, כבר ביום שבת, עם פרוץ הלחימה, הבינו בני הזוג שהתוכניות צריכות להשתנות. "שניהם קיבלו צו 8", מספרת כהן, "הם דחו את כל הספקים, האולם וכולי, אבל ידעו להגיד שהם בתאריך הזה יתחתנו ושום דבר לא ימנע מהם את זה. לא ידענו באיזו קונסטלציה, חשבנו שהם יתחתנו בשטחי כינוס. ידענו שלא ניתן לטרור למנוע את החתונה. ברגע האחרון, כשאיתמר החתן ראה שהוא יכול לצאת הביתה, הם החליטו שזה יהיה במצפה מתחת לבית שלנו בשכונת נופים. בעלי תפר חופה משני דגלי ישראל וקשר אותם עם מקלות מטאטא. תוך שעות ספורות דיברנו עם הרב שיביא שני עדים מבית הכנסת. כולם נרתמו לעזור, כל מי ששמע, השכנים מסביב, כולם התרגשו בשבילנו".
בצל הדי היירוטים והחשש מאזעקה, התייצבו החתן והכלה, מלווים בקומץ בני המשפחה, וצעדו אל החופה. "ידענו שהמצפה ליד השביל נמצא ליד חניון, והודענו שאם חלילה תהיה אזעקה אפשר להיכנס לחניון המוגן. השכנים ליוו אותנו מהחלונות, זה היה מאוד מרגש. קיבלתי תגובות מכל מיני שכנים שאמרו כמה זה היה משמח, נקודת אור בכל התופת הזאת. הרגשנו שהייתה לנו זכות להעלות חיוך בימים האלה. עד עכשיו אני לא מעכלת את מה שקרה. יש רגשות מעורבים. מצד אחד המציאות הקשה, ומצד שני האירוע המשמח שלנו. הם התחתנו במדים כי הם החליטו שהדבר הכי יפה יהיה להתחתן במדי צה"ל. אמנם ספגנו מכה קשה כל כך והעצב הוא גדול, אבל יחד עם זאת חייבים להאמין שיהיה טוב".
