אם היינו צריכים עוד הוכחה לעד כמה שגויה סטיגמת "דור המסכים" שהדבקנו לילדי המאה ה-21, הרי שהשבוע קיבלנו אותה, ודווקא בבית הספר היסודי חוט השני במודיעין.
שני ילדי שכבת ו', אלון שפיגל ועידן נאור, שניהם בני 11, העבירו השבוע פעילות חינוכית לחבריהם בנושא האזרח הישראלי השבוי בידי חמאס ברצועת עזה, אברה מנגיסטו. "הפריע לי שאין מספיק מודעות בחברה, ולא יכולתי יותר לא לעשות עם זה כלום. הזמן עובר וכל יום שהוא בשבי זה גזר דין מוות", הסביר השבוע שפיגל הצעיר למודיעין NEWS.
איך שמעת בכלל על מנגיסטו?
"האמת שאני לא כל כך זוכר, אבל לפני כמה חודשים כנראה נתקלתי בשם של אברה וחיפשתי בגוגל וקראתי על זה, ומאז אני חושב על זה הרבה".
לאחר שגייס לעניין גם את חברו עידן, הגיעו השניים לבית הספר עם חולצות ועליהן הכיתוב "אברה עדיין חי". מנהלת בית הספר שראתה את השניים, מיהרה למנף את העניין לפעילות חינוכית, אותה העבירו השניים. "דיברתי על הנושא של אברה עם המשפחה שלי בארוחת שישי, והם ראו כמה זה חשוב לי, אז אבא שלי הציע שאבוא לבית הספר עם חולצה עם כיתוב של אברה. הצעתי לעידן שיצטרף אליי וכבר ביום ראשון אבא שלי ואני נסענו להדפיס את החולצות. למחרת הגענו עם החולצות לבית הספר והרבה ילדים שאלו אותנו מי זה אברה, והסברנו להם בסבלנות. המשכנו להגיע עם החולצות יום אחרי יום, ומנהלת בית הספר קראה לנו לשיחה. אחרי שהסברנו לה מה עומד מאחורי החולצות, ביקשנו להעביר שיעור בכיתה והיא מיד הסכימה".
ואיך הילדים הגיבו?
"התחלנו בשאלה 'מי זה אברה מנגיסטו?', והופתענו לגלות שכמעט ואף אחד לא ידע. המשכנו בכך שהסברנו עליו בפירוט, הראנו כתבה על אברה ולאחר מכן שאלנו שאלות כמו: האם לדעתכם הממשלה צריכה לפעול למען שחרורו של אברה? האם לדעתכם אפשר היה למנוע את מה שקרה לאברה? האם לדעתכם בחברה יש מספיק מודעות לאברה? הילדים הביעו את דעתם והיה דיון מעניין. ככל שיותר אנשים יכירו את הסיפור של אברה כך יהיה יותר שיח ציבורי, ואולי זה ישפיע על משהו ויקדם את שחרורו של אברה. אני מרגיש שהצלחתי לגרום לעוד ילדים להכיר את הסיפור, עובדה שאחד הילדים סיפר שראה את החולצות שלנו, עוד לפני הפעילות, וקרא על אברה".
אתה חושב כבר על דברים דומים שתעשה בעתיד?
"ברור, אני כבר חושב על הצעדים הבאים בדרך הארוכה הזאת. זאת רק ההתחלה".
מאחורי כל ילד עומדת כמובן אימא גאה, נאוה שפיגל במקרה הזה, שהתרגשה מהיוזמה של בנה וסיפרה השבוע: "חשנו גאווה עצומה, כולנו במשפחה. היוזמה של אלון וההחלטה שלו לא לשבת בחיבוק ידיים אלא לעשות מעשה, גרמה לכולנו להתפעל ממנו. יחד עם עידן הם באמת הצליחו לרגש ולגרום להעלאת המודעות, שזו הייתה מטרתם. אני מבקשת מכאן להודות לאילנה רחמלביץ', מנהלת בית הספר, על אפשור והקשבה, על מתן קרקע, על בסיס בטוח שאיתו השמים הם הגבול. זה כל כך לא מובן מאליו בעיני. זכות ענקית בשבילנו שאלון לומד בבית הספר הזה, שבו המלים 'בית' ו'חינוך' מקבלות משמעות אמיתית".
