הילה בן אליעזר, מחזיקת תיק איכות הסביבה, בראיון ראשון מאז כניסתה לתפקיד: "בשכונות העתידיות יהיה צפוף יותר מהוותיקות כדי להקטין את ההשתלטות על שטחים פתוחים, אבל עדיין יותר מרווח מהערים השכנות" • וגם: "שואפת להיות הראשונים בארץ שממחזרים תרופות, למשלוח לנזקקים בעולם השלישי"
לפני חמישה חודשים קיבלה הילה בן אליעזר את תיק איכות הסביבה ובראיון ראשון בנושא היא מספרת מדוע התאהבה בתחום וכיצד מתכננת העירייה להפחית את הנזק הסביבתי הכרוך בבניית השכונות החדשות. היא גם מסבירה מדוע לא הייתה מעורבת במאבקם של תושבי מכבים ורעות נגד העברת צינור של "מקורות" בחורשת מכבים הכרוכה בכריתת עצים.
אילו צעדים עשית בחודשים הראשונים מאז קיבלת את התיק?
"הפגשתי את הגורמים השונים שפועלים בנושא בעירייה יחד עם פעילים הגרים בעיר כדי לחבר את כל הגורמים לעבודה משותפת. רתמתי את בקריאה לערוך פרויקטים סביבתיים קהילתיים תוך קבלת מימון לצורך כך ופעלתי לעידוד יוזמות בית ספריות בתחום איכות הסביבה. העברת המקל גם לקהילה ולבתי הספר הולידה יוזמות יצירתיות שלא בטוח שאנחנו כרשות היינו חושבים עליהן. כך נבחרו ארבעה מיזמים מקסימים ויצירתיים שיבוצעו על ידי הקהילה ובתי הספר בעיר. למשל בניית מרחב של כלי נגינה מחומרים בשימוש חוזר שייבנה בחצר בית הספר הדמוקרטי לשימוש ילדי בית הספר, ועריכת קמפיין הסברה עם תחרות של סלוגנים ועיצובי פחים לאיסוף צואת כלבים שייערך על ידי ילדי וקהילת בית הספר ענבלים בשכונת הציפורים ובפארק ענבה".
מהן נקודות החולשה של מודיעין בתחום איכות הסביבה כיום?
"מודיעין מאותגרת בראש ובראשונה בתחום זיהום האוויר והרעש הנגרם בעקבות הבנייה. לצמיחה ולהתפתחות בבנייה בקצב מואץ יש השלכות על זיהום האוויר והרעש, אולם מחלקת איכות הסביבה עושה לילות כימים על מנת לפקח על פעולות הקבלנים בהתאם להנחיות שמטרתן להפחית את זיהום האוויר והרעש. בין היתר באמצעות הקפדה על קידוחים ושימוש במגרסות באמצעות מכשירים מיוחדים שמפחיתים את הרעש, הרטבה וכיסויים בזמן הקידוחים וככל שמדובר בבנייה באזור מרכז העיר או בסמוך למוסדות חינוך – עבודה בהתאם להוראות שעות עבודה ומנוחה. לא ניתן לבטל לחלוטין את ההשפעות הסביבתיות שיש לפעולות הבנייה המסיבית, אך אנחנו פועלים באופן יומיומי כדי למזער אותן ככל שניתן".
מה התוכניות להמשך הקדנציה?
"לפני שנה ביקרתי ביפן והשתאיתי מהניקיון ומהאופן שבו נראה ומרגיש המרחב הציבורי. ביפן לא מקובל לאכול או לשתות במרחב הציבורי, לא מדברים בטלפונים ניידים במרחב הציבורי, ובטוקיו חצי מהאנשים שראיתי עוטים על עצמם מסיכה. לא בגלל זיהום האוויר אלא מתוך התחשבות באנשים שלצידם, על מנת שלא להדביק אותם במחלות או חיידקים. אני מייחלת שנחיה בחברה שלוקחת קצת יותר אחריות על המרחב הציבורי שלנו ותכבד יותר את האחר. אני חולמת ושואפת לכך שמודיעין תוביל סטנדרטיזציה ארצית בתחום איכות הסביבה, ורוצה לפעול לשינוי תרבותי והתנהגותי בנושא האחריות שלנו למרחב הציבורי ולסביבה שלנו. כמי שמאמינה בשילוב כוחות ובשיתופי פעולה של כלל הגורמים הרלוונטיים, אני מעוניינת לרתום הן את המדינה, הגורמים העירוניים, המגזר השלישי, מערכת החינוך וכמובן הקהילה הנפלאה שלנו לצורך כך. בנוסף, אני מעוניינת להקים בעיר מרכז לחינוך סביבתי וקיימות קהילתית. מרכז שכזה ישמש בשעות היום לחינוך סביבתי לכל מוסדות החינוך בעיר ואחר הצהריים הוא ישמש לקיום פעילויות שונות בנושא הקיימות הקהילתית כמו ספרייה עירונית להשאלת משחקי ילדים, מפגשים קהילתיים של מעין 'בר תיקון' שבו תושבים יוכלו להביא חפצים שונים שהתקלקלו ובמקום להשליך אותם יהיו תושבי שיתנדבו לתקנם, מכירות של ביגוד ומוצרי יד שנייה ועוד. אני מעוניינת לקדם שימוש חוזר בתרופות ובכך לסייע למי שאין ידו משגת ובד בבד להפחית את הפגיעה בסביבה בהטמנת פסולת רעילה ומסוכנת. נכון להיום התרופות שאנחנו משליכים כפסולת מרוכזות בקופות החולים ומועברות להטמנה ברמת חובב כיוון שזו פסולת מסוכנת ורעילה. אני מעוניינת ליזום ולקדם פרוייקט שבו התרופות שמושלכות תעבורנה מיון, והתרופות שטרם הגיע מועד פקיעת התוקף שלהן יישלחו לתרומה למדינות עולם שלישי באפריקה שם אנשים משוועים לקבלן וניתן יהיה להציל חיים על ידי העברת אנטיביוטיקה פשוטה. מדובר בפרוייקט שדורש הסכמות של גורמים נוספים ברמת המדינה, ואני פועלת לקידום הנושא עם הגורמים הרלוונטיים לכך".
האם בבנייה העתידית יש כוונה לשמר חלקים מהטבע, כמו שנעשה כעת בשכונת מורשת בגבעה עליה נמצא האתר הארכיאולוגי חירבת א-שון?
"זכינו לחיות בעיר שטבולה בתוך טבע מרהיב. יש בנו בהחלט רצון מצד אחד להמשיך את הפיתוח העירוני, לקחת חלק באחריות הלאומית ליצירת יחידות דיור נוספות שחסרות כל כך הן במישור הארצי והן עבור יצירת אפשרות לילדינו ולזוגות הצעירים לרכוש דירות בעיר. אך מצד שני יש לנו אחריות לשמר את האתרים הארכיאולוגים ואתרי המורשת הכל כך ייחודיים שסובבים אותנו שמהווים תשתית לקיום שלנו כאן. בוודאי שיש כוונה לשמר כמה שניתן. העירייה ערכה לא פעם שינויים בבינוי העיר לאחר שהתגלו אתרי עתיקות. אתה מזכיר את גבעת התיתורה ואת שכונת מורשת ואני אוסיף עוד דוגמה אחת – את בית הכנסת החשמונאי העתיק שהתגלה כאשר רצו לסלול במקום את רחוב שבטי ישראל. כאשר האתר התגלה העירייה ומשרד הבינוי והשיכון פעלו יחד להעתקת המסלול הקיים על מנת לשקם ולפתח את האתר ההיסטורי".
בחודשים האחרונים מתנהל מאבק תושבים החוששים מפגיעה בחורשת מכבים. נפגשת עם ועד הפעילים? העירייה סייעה באופן כלשהו למאבקם?
"נושא זה טופל על ידי ראש העיר והמשנה למנכ"ל העירייה שקיימו דיון ארוך עם התושבים בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים. בסופו של דבר התושבים השתכנעו כי זו הדרך הטובה ביותר, שתפגע כמה שפחות בטבע".
מודיעין תוכננה ונבנתה בבנייה נמוכה, מה שמוביל לפגיעה בשטחי טבע נרחבים. האם יש כוונה בעירייה לבחון בבניית השכונות העתידיות מעבר לבנייה לגובה+חניונים תת קרקעיים על מנת להפחית את הרס הטבע?
"קיים מתח מובנה בין בניית מושבה מודרנית של בני האדם לבין פגיעה בטבע. אנחנו מנסים למצוא איזון עדין בין הצורך להוסיף ולבנות עוד יחידות דיור כחלק מהצורך הלאומי בתוספת של יחידות דיור וכן מתן אפשרות לילדים שלנו לרכוש דירות בעיר והרצון להפחית את הפגיעה בטבע, לבין הרצון לשמר את סגנון הבנייה העירונית שמשפיע גם על הצביון של העיר. בשכונות החדשות הצפיפות של מספר יחידות הדיור לכל דונם תהיה גבוהה יותר משהורגלנו בשכונות הוותיקות, אולם יחד עם זאת הצפיפות עדיין תהיה נמוכה בהרבה מהצפיפות המקובלת כיום בערים שסמוכות לנו. זאת כדי לשמור על הסגנון והצביון של הבנייה במודיעין. אין בכוונתנו לבנות שכונה של רבי קומות".
