מכל הדמויות בסדרה "אקס-מן", וולברין הוא היחיד שזכה בינתיים לטייק-אוף משלו, ובמידה מסוימת של צדק: זוהי דמות מורכבת עם סיפור מרתק, שדמותה נשארה אניגמטית לכל אורך הסדרה. הסרט הראשון שהוקדש לו, "אקס מן המקור: וולברין", תיאר אמנם את העבר של וולברין, סיפר את סיפורו כלוחם בקבוצה של מוטאנטים לצד אחיו, הציג את הפרוצדורה הפכה אותו לאיש ביוני, מחוזק בשלד ממתכת אדמנטיות ולא מסוגל למות, והוביל אותנו עד לפגישתו עם צ'רלס אקסבייר. כלומר עד לנקודת ההתחלה של סדרת סרטי "אקס-מן", לפני האיתחול שנעשה לה בשנה שעברה. אבל ריבוי המוטאנטים הסית מעט את הפוקוס מוולברין, והקשה על הסרט לתאר אותו כיותר מלוחם מיומן עם בעיות תקשורת וחוש מוסר מפותח. לכן, הדבר המתבקש הבא הוא לבדוק מה קורה איתו אחרי שמסתיימת העלילה של סדרת סרטי האקס-מן, כלומר איך הוא מתמודד כשהוא לבד, מנותק מהפרופסור וחבורתו ונאלץ לחיות עם העובדה שהרג את אהובתו ג'ין גריי (פמקה ג'נסן) בסוף סרט האקס מן השלישי, בסצינה שהיא אחת הזכורות לרעה בעולם סרטי הקומיקס.
כמו בסרט הקודם שהתמקד בוולברין, אנחנו מקבלים פלאש בק מעברו הצבאי עקוב הדם. הפעם הוא בנגסקי, מוחזק בבור וצופה במטוסים נושאי הפצצות המתקרבים אל העיר. קצין יפני צעיר ומוסרי משחרר את השבויים רגע לפני ההפצצה, פותח את מכסה הבור ומציע לו להימלט. וולברין, בתמורה, מעניק לו את חייו. שנים אחר כך הוא חי ביערות השוממים של קנדה, לוחש לדובים, מתרחק מבני אנוש וחולם על האהובה שהרג. יום אחד נקרית בדרכו בחורה (רילו פוקושימה) שנראית כאילו יצאה מקומיקס מנגה. חברו היפני ישידה, שהפך לטייקון מצליח, שוכב על ערש דווי, והיא נשלחה להביא אותו אליו כדי שיוכלו להיפרד. וולברין מחליט להצטרף אליה ונקלע למערבולת של תככי הון-שילטון-סמוראים, בה מעורבים הטייקון (הרוהיקו ימנושי), נכדתו (טאו אוקמוטו), אביה (הירויוקי סנדה), ארוסה (בריאן טי) וחברה מילדות (וויל יון לי).
וזה נהדר בעיקר כי בניגוד לכל הסרטים הקודמים בסדרת אקס-מן, וולברין אשכרה מגשים את ייעודו הנגזר משמו ומאופיו כפי ששורטט עד כה: זאב בודד. אם בסרטים הקודמים בסדרה הוא היה אחד מתוך קבוצה, פה הוא חייל בודד, יחיד סגולה, שמוקף אמנם בני אנוש – חלקם מסייעים לו, רובם רוצים להזיק לו ועם חלקן הוא שוכב – אבל הוא היחיד מסוגו (כמעט). ולכן ניתן לשים דגש על השוני שלו מהם: על הבלבול שלו כשהוא נסחף למלחמה שהוא לא לגמרי מבין, בחברה מעמדית שהוא לא מכיר את חוקיה. על רגשות האשם המלווים אותו מעצם היותו הוא עצמו, ומעברו הרודף אותו. על המורכבות שלו כאדם לא מאוד קומוניקטיבי שהוא גם מוטאנט עם יכולות פיזיות אדירות, שלא מעט אנשים ניסו לאורך השנים לנצל לטובתם – מה שהופך אותו חשדן ומסוגר עוד יותר. ועל התמיהה הכנה המלווה אותו כשאנשים חסרי אינטרס פשוט מחבבים אותו, פשוט רוצים לעזור.
אין זה אומר ש"וולברין" הוא סרט פיוטי ומהורהר על אדם בודד שמפגש מקרי שלו עם לוחמת יפנית צעירה מוליד ידידות בלתי צפויה. בסופו של יום זה סרט אקשן, עם כמה סצינות פעולה עוצרות נשימה. הטובה שבהן מתרחשת על גגה של רכבת הבולט היפנית, הנוסעת במהירות 500 קמ"ש לשעה. באחרת הוא מתמודד עם יחידת סמוראים עילית. העלילה אמנם לא תמיד ברורה, מה שבולט במיוחד בדמותה של ויפר (סווטלנה קודצ'נקובה), הרופאה המטפלת של ישידה ומוטאנטית מסוכנת, שלא ברור כלל מהיכן צצה ומהי האג'נדה שלה. גם הרומן שמפתח וולברין עם מריקו נראה מאולץ, כמעט כאילו האינטימיות הנוצרת ביניהם במהלך מסעם המשותף חייבת את הגושפנקא של המגע הפיזי, הגם שחוסר ההתאמה זועק לשמיים. אבל בגדול, זהו הסרט המושלם עבור וולברין: הוא לבד, הוא בעולם שהוא לא מכיר את חוקיו והוא נלחם למען מטרה שהוא לא מבין לעומקה, פשוט כי הוא נקלע לסיטואציה והוא צריך להילחם. זאב.
"וולברין". בימוי: ג'יימס מנגולד. תסריט: מרק בומבק וסקטו פרנק. שחקנים: יו ג'קמן, פמקה ג'נסן, רילו פוקושימה, הרוהיקו ימנושי, טאו אוקמוטו, וויל יון לי, בריאן טי, הירויוקי סנדה, סווטלנה קודצ'נקובה. ארה"ב, 2013. 126 דקות. 3 כוכבים.
