רבים מבני גילו שגדלו כאן עזבו את מודיעין לתל אביב, אבל אור גרינפלד מתעקש להישאר כאן ולהעיר את הלילות הרדומים של עיר העתיד • וגם להפוך בה מרכזים מסחריים למוקדי הפנינג ומסיבות כמו "בית רומנו" • ובכלל – להגשים את כל הרצונות של מי שמוגדר "צעיר" • לדעתו זה שווה שלושה-ארבעה מנדטים בבחירות • רק שהוא טרם החלט אם הקמפיין שלו אמיתי או לא

מה שהחל לפני חמש שנים בקמפיין הסאטירי "אור גרינפלד לראשות מועצת מודיעין" תופס באחרונה תאוצה כאשר גרינפלד ו"מפלגת הצעירים" רוקמים תוכניות ופעילויות, ועל הדרך אוספים לעצמם גרעין נרחב של תומכים. כזה שישמש אותם בדרך להפוך לכוח משפיע על מועצת העירייה ועל הנעשה בעיר בגזרת הצעירים.

תפסנו השבוע את גרינפלד בן ה-26, שהשתחרר לאחרונה משירות קבע, לשיחה על מצב הצעירים במודיעין, מה חסר להם ומדוע בכלל הם נשארים כאן. אמנם הוא רק בשנות העשרים לחייו וטרם השתפשף בתככי הפוליטיקה, אבל לראיון הוא מגיע מחושב במיוחד. כל מילה, לחיוב או לשלילה, נשקלת ולא נשלפת בקלות ועל הצהרות רשמיות אין מה לדבר כרגע. על הדרך ובאופן אירוני למדי, הוא גם מדגים עד כמה הוא צעיר כאשר רעשי הרקע מצד שתי ילדות חמודות וקולניות שישבו עם אמן לארטיק של שעות השרב, מוציאים אותו משיווי המשקל באופן שהוא אפילו לא מנסה להסתיר.

דבר ראשון תבהיר: מפלגת הצעירים תתמודד בבחירות הקרובות?

"אמנם עוד חצי שנה הבחירות אבל אפשר להגיד שמתעוררים מאוחר. כרגע אנחנו עוסקים בלקדם את האינטרסים של הצעירים במודיעין. אנחנו מציפים את הדעות שלהם ומה שהם אומרים, בדומה לכל תקופת בחירות. גם בבחירות הקודמות עשינו את זה, גם אם בצורה יותר סאטירית".

זה מאוד נחמד, אבל הכוח להשפיע הוא במועצת העירייה.

"נכון, אבל אנחנו קודם כל מתעסקים בעשייה חברתית. אנחנו מאגדים את הדעות של הצעירים, ועם זה אנחנו רוצים להשפיע על הפוליטיקה. זה המצב כרגע".

כי מה, התעוררתם מאוחר באמת?

"אנחנו לא התעוררנו מאוחר. אנחנו רצים כבר חמש שנים. עכשיו אנחנו מציפים את זה".

גרינפלד הולך בשלב הזה בין הטיפות. בעמוד הפייסבוק שלו ושל חבריו למפלגה הוא לא מהסס לבקר את העירייה, גם בעוקצנות קלילה לעיתים, אבל באותה מידה הוא גם נזהר במיוחד שלא להתנגש חזיתית באף אחד מנבחרי הציבור בעיר. עם זאת, את שורשי הבעיות עבור צעירי מודיעין הוא מביע במפורש: "בוא נשים את הדברים על השולחן – אין ייצוג פוליטי בעירייה לצעירים. אלעד שמעונוביץ הוא אחלה. הוא עושה דברים, אבל אין אף אחד בעירייה ששם את נושא הצעירים בפרונט. אלעד שמעונוביץ, תרבות וספורט ונוער וצעירים. אני מעריך את העשייה שלו, אבל עדיין חושב שמפספסים אותנו. את כל נושא הצעירים. אם בחמש השנים האחרונות התמקדו בעיקר בנושא דיור בר השגה, אז אנחנו מפספסים פה. צעירים זה לא רק זוגות צעירים או ילדים בצבא. זה מחולק לכמה קטגוריות".

תפרט…

"17-21 שהם החיילים שצורכים דברים מסויימים כמו מסיבות וחיי לילה. יש את הסטודנטים, שאותנו מה שמעניין זה לימודים אקדמיים, תחבורה ציבורית ללימודים כי אין לנו כאן בעיר, דיור ושכירות. אם רוצים לפתוח עסקים אז הארנונה פה מאוד גבוהה. זה המצב".

היה כבר גורם פוליטי שניסה לרתום אתכם לצד שלו?

"יש גישושים, אבל כרגע טוב לנו איפה שאנחנו. מהמקום הזה אנחנו רוצים להשפיע. אם אנחנו ניגשים לבחירות זה במטרה לקדם את כל האינטרסים שלנו ולהשפיע. זו מטרת העל".

על איזה כוח אלקטורלי אנחנו מדברים פה?

"לצורך העניין, צעירים זה 17-35. קשה להגיד כמה בדיוק אנחנו, מפני שיש כאלה שרשומים בעיר אבל לא גרים כאן. מדובר על כמה אלפים, שלושה-ארבעה מנדטים".

תיאורטית אתה יכול להיות סגן ראש העירייה…

"זה כוח, אין ספק. אבל אתה מכיר את אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות וזה גם אתגר להביא את האנשים לקלפי".

כשאתה מסתכל על מעגל החברים והמכרים שלך מהתיכון, כמה מהם נשארו בעיר?

"הרבה נשארו, וגם הרבה כבר עזבו. זה בערך חצי-חצי. יש כאלה שכבר התחתנו וגרים פה, בדרך כלל ביחידות דיור. יש כאלה שעזבו לא מזמן. אני חזרתי לעיר אחרי תקופה שלא הייתי כאן, גם כי אי אפשר לגור פה אם אתה צעיר. זה מאוד קשה".

מה משאיר צעירים במודיעין?

"כל אחד בהתאם לשיקולים שלו. יש כאלה שלומדים בירושלים או באריאל ומסתדרים עם טרמפים כדי להגיע ללימודים. יש היום קבוצות טרמפים מאוד גדולות. יש אחרים שצריכים להישאר עם ההורים או שיש להם מחוייבויות אחרות. יש גם כאלה שאוהבים את העיר ונשארים, אבל כן רוצים לשנות. זו העמדה שלי. אני רציתי להישאר בעיר אבל לשנות אותה. כבר מאז שהייתי נער".

כשאתם יוצאים מהעיר לצבא, לימודים או הטיול הגדול, אילו תגובות אתם מקבלים כשאומרים שמגיעים ממודיעין?

"שזו עיר משעממת, עיר שינה, אין מה לעשות, מכיר את ההמבורגרים של המורדן… כן, השאלה היא תמיד למה אתה לא עובר לתל אביב".

ובאמת למה לא?

"אני מיוחד אולי, או שאני מוטציה. אולי משהו דפוק אצלי. אני אוהב את העיר הזאת ורוצה לשנות אותה מקצה לקצה. אני חושב שיש כאן פוטנציאל מאוד מאוד גדול שלא ממומש. גם בשטחים הגדולים שיש כאן והמרכזים המסחריים".

אז בוא נדבר תכל'ס, מה חסר היום בעיר לצעירים בגילך?

"קודם כל צריך לייצר כאן חיי תרבות לצעירים באופן שוטף ולא אחת ל… כמו שנעשה כיום. יש כאן ברים אבל איפה הם נמצאים? עשר דקות או רבע שעה נסיעה מהעיר ולא לכולם יש רכב. צריך מקומות בילוי בתוך העיר, כמו במרכזים המסחריים. כמו בתל אביב, שאפשר יהיה לשבת לבלות בחוץ עד לשעות הלילה, אבל בשביל זה צריך לשנות את חוקי העזר העירוניים. בגדול, צריך לשנות את התפיסה לגבי הצעירים במודיעין. ברגע שיהיה בית קפה או בר במרכז העיר, ליד הבית, אז לא רק הצעירים יגיעו אלא גם המבוגרים יותר שאנחנו רואים אותם נוהרים כיום למקומות כמו הבירגארדן".

איפה אתם יוצאים היום לבלות?

"אני רב תחומי, אבל יוצא הרבה מחוץ לעיר. במודיעין יש את הפאבים שאנחנו מזוהים איתם ויש כאלה שפחות, אליהם מגיעים יותר אנשים מבוגרים. אפילו הג'מס החדש מתחיל למתג את עצמו למשפחות, עם חדר משחקים לילדים וכולי".

אז למה יזמים צעירים לא יוזמים מקומות כאלו שיתאימו לגילכם?

"היה כאן למשל את ה'פנדה', שהיה גם דאנס בר והצליח בעיקר בסופי השבוע. באמצע השבוע הייתה שם כנראה בעייה ולכן הוא סגר. יש כאן חבר'ה שיודעים ליזום ויודעים מה צריך, אבל הם לא מקבלים את הגב המתאים".

אז העירייה מפספסת אתכם?

"העירייה לא מצליחה לראות, ואני מאוד מעריך את כל הגורמים שמנסים ועושים, את המציאות מהעיניים שלנו. הצעירים עצמם לא מייצרים פה שטף של חברה ותרבות צעירה. אולי זה גם מבחירה. המטרה שלנו היא להראות את זה. אם ב-2013 עשינו את זה בצורה סאטירית, אני חושב שכן הייתה לזה השפעה".

אבל יש שינוי שמתחולל בשנים האחרונות, עם הקמת מרכז 'יודה' למשל.

"נכון, אנחנו יחד עם מרכז הצעירים הקמנו את 'פורום הצעירים' אבל לא הצלחנו לייצר איזה שטף שיתאים לכל הנישות של הצעירים בעיר. יש גם אינטרסים. יש חילוקי דעות וגם נושא של משאבים, שבסופו של דבר הם מוגבלים. ריפרפתי קצת בספר התקציב והאחוז לתרבות, שנוער וצעירים נכנסים בסעיף הזה לדעתי, הוא גבוה. אבל שוב, זה לא שאין כסף או שלא רוצים, פשוט לא מצליחים לממש את זה כמו שאני והחבר'ה שלי רואים את העניין".

נחזור לבחירות, היכולת שלך להשפיע ולשנות היא מן הסתם קטנה ברגע שאתה לא רץ למועצת העיר.

"אני לא כל כך מסכים איתך. בסופו של דבר אנחנו כוח וכמו שעשינו את זה עם 'יודה' וגם באופן פרטי, מתחילים לראות כאן את החשמל. מתחילים לראות את הפעילויות שלנו בפארקים ואני לא מהסס לבקר ולצעוק את זה. אני מאוד מעריך את נבחרי הציבור שלנו, שעושים אחלה עבודה, אבל אולי הם לא רואים את זה בעיניים שלנו. הם לא רואים שצריך תחבורה ציבורית נורמלית למוסדות האקדמיים. מי שלומד בתל אביב  צריך לנסוע ארבע שעות ביום, זה נשמע לי קצת מוזר".

הגעתם עם המסרים שלכם לראש העירייה?

"אני מאמין שהוא עוקב אחרי הפעילות שלנו. אני מקבל איזשהו פידבק שעוקבים אחרי הפוסטים שלנו והפעילות. אני כן מאמין שבתקופת הבחירות הזו נצליח לשנות. יש יותר פעילות ברשתות החברתיות סביב הצרכים של הצעירים".

מה עוד חסר לצעירים כאן מלבד חיי לילה?

"מלבד תחבורה ציבורית יש את עניין העסקים. יש פה יזמים צעירים שרוצים לעשות דברים וגם פותחים עסקים. נראה אם הם יחזיקו מעמד. הארנונה מאוד גבוהה, אין חיי לילה מפותחים. העיר נסגרת בשמונה בערב. היה לנו רעיון להפוך למשל את הקאנטרי סנטר למתחם דמוי מה שקורה היום בבית רומנו בתל אביב (מבנה מסחרי מיושן שהפך בשנים האחרונות למוקד בילוי. ע.ק)".

וכשאתה בא עם הרעיון לעירייה, מה תגובתם?

"עד עכשיו התגובות שאנחנו מקבלים הן 'בואו תשלחו לנו את זה באופן מסודר'. יש כאן עניין של רישוי עסקים".

מה עוד אתם עושים כרגע?

"אנחנו מתמקדים כרגע להשקיע בפעילים שלנו. אנחנו מחפשים להפריח את השממה בכל המרכזים המסחריים שיש לנו. אנחנו נשענים בעיקר על אנשים שרוצים לעזור לנו, אם זה במקום שלהם או אישורים שיכולים לסדר. אני רואה את זה קורה יותר ויותר בחודשים הקרובים".

מה זה אומר להפריח את השממה במרכזים המסחריים?

"עזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה. אני לא רוצה שישימו לנו רגליים".

למה אתה חושב שישימו לכם רגליים?

"עניין פוליטי".

ושוב, מה התוכניות שלכם לחודשים הקרובים?

"ישרפו אותי על זה החבר'ה שלי. אנחנו עובדים עכשיו על פאב חברתי שיעבור בין המרכזים בעיר בכל שבוע. יש גם מסיבות, התכנסויות ומפגשים בימי שישי, הופעות אקוסטיות ועוד. התחלנו לאחרונה עם 'בואו ניפגש', כשכל רביעי בערב אנחנו אוספים עשרה אנשים שפנו אלינו ורוצים לשמוע על המפלגה והפעילות שלנו. זה קורה בכל פעם בעסק אחר בעיר ואנשים ופתחים את הלב אלינו ומדברים על מה שחסר להם כאן".