את סיכום השנה הלועזית במוזיקה נתחיל בקצת נתונים קלים של האומנים שמכרו הכי הרבה ב-2014: באנגליה השתלט אמן שפקד את דפי הטור, אד שירן שמו, על טבלת מכירות האלבומים עם אלבומו המעולה "X", שיצא באופן עצמאי ונחל הצלחה בינלאומית עם כמעט מיליון עותקים בסך הכל.
לא הרחק מאחוריו נמצא הכישרון החדש סאם סמית שפרץ בשנה האחרונה עם להיטים כמו "La la la" ו"Money on my mind" שכבשו מצעדים ואת תחנות הרדיו אפילו כאן בישראל, רק למקום השלישי הגיעה להקה מבוססת בעלת ותק יחסי-קולדפליי. הנתונים מראים מגמה, בה יותר אומנים חדשים – פורצים ממקורות כאלה ואחרים שרובם אינם נשענים על לייבל מוזיקלי כזה או אחר שיספק את הכסף והאמצעים ליצירת אלבום ולהפצתו. שירן יכול בעזרת ההכנסות מאלבומו השני להקליט כמה אלבומים שרק ירצה, השאלה המתבקשת היא לגבי עתיד פורמט האלבום.
אחת העובדות המעניינות היא שאף אלבום של אומן או להקה לא הגיע למעמד פלטינה עולמי (מיליון עותקים). כרגע האלבום היחידי שהגיע למעמד פלטינה הוא של פסקול הסרט "לשבור את הקרח" של דיסני שמכר קצת יותר מ-3 מיליון עותקים, במקום השני אחריו נמצאת ביונסה שמגרדת את ה-900 אלף עותקים מלמטה.
נתונים עצובים אלה מעידים על תחילת מגמת היעלמות פורמט האלבום והחלפתו במשהו אחר. מצד שני מכירות הסינגלים נותרות גבוהות יחסית עם עשרות מיליונים כאשר הראפר אמינם שובר שיא נוסף ומגיע למעמד יהלום (5 מיליון עותקים) פעמיים בשנה. קאתי פרי קיבלה מעמד משלה על מכירות סינגלים שמסתכמות ביותר מ-72 מיליון עותקים. בעולם בו הכל זמין באינטרנט וקשה להמציא משהו חדש הפיתרון של צרכני המוזיקה הוא התחייבות לסינגל בלבד, כנראה בגלל שאלבום צורך יותר קשב מצידם או שאולי הבעיה נעוצה דווקא בכוכבים הגדולים המשחררים אלבומים כל כמה שנים.
מגמה נוספת שהסתמנה אצלי דווקא בתור מאזין למוזיקה היא העצלות וחוסר החשק שפקד את רוב האומנים הגדולים ב-2014. רשימת השמות של אלה שנשמע כאילו היו צריכים כסף בדחיפות או שפשוט לא רצו לאכזב את מעריציהם וכתוצאה מכך שיחררו אלבומים חלשים ביותר עד מאוסים כוללת שמות כמו לני קרביץ, קולדפליי, אמינם, מארון 5 ועוד. האם נגמרה תקופת הזהב של האומנים שהחלו את דרכם בשני העשורים האחרונים וכעת אנו נאלצים להסתפק בשאריות החשק שנותרו להם שנשמעות בבירור בתוצאות, אני מקווה מאוד שלא וישנן הבלחות מוצלחות ואומנים שסומנו ככוכבים הבאים שאכן עמדו בציפיות כמו לורד ואיגי אזליה שהתפוצצו והופיעו על כל מסך, שער ותחנות רדיו אפשריות בעולם.
תופעה נוספת, שהחלה בפועל עוד בשנה שעברה אך המשיכה ליצור את האימפקט הנכון היא שחרורו הפתאומי של אלבום מצד אומן גדול ביום בהיר. ביונסה, דיוויד בואי ופרינס הפתיעו את כולם כשהודיעו "Out of the blue" כפי שאומרים, על יציאת אלבום חדש שלהם ככה פתאום. כאן למשל נרתם האינטרנט במלוא הרצון להפצת הידיעה וכל אחד מהם ועוד כמה אומנים שניסו שיטה זו הפכו לוויראליים ונחלו הצלחו מידתיות נאות ביותר.
לסיכום הנה גם המלצתי על אלבומים ולהקות שנהנתי לשמוע במיוחד. המצטיינים שלי (שלושה בכל קטיגוריה): אומן השנה – קנדריק לאמאר, פארל וויליאמס וסם סמית. אמנית השנה – איגי אזליה, אלי גולדינג ואנג'ל הייז. להקת השנה – הקולקטיב, בלק קיז ו"Run the jewels". אמן השנה בישראל – נצ'י נץ', שאנן סטריט וגלעד כהנא.
והנה עוד כמה שכדאי לשים עליהם עין ואוזן בשנת 2015: בארה"ב יצאו אלבומים חדשים של הלהקות פיית' נו מור ונו דאוט שחזרו לאחר כמה שנות הפסקה, בגיזרת האומנים אני מצפה לאלה של הזמרת ריטה אורה ושל הראפר/שחקן בעל המילים החדות כריס "לודהקריס" ברידג'ס (שהוציא בשבוע שעבר אי.פי קצר כדי לעורר את התיאבון). ישנם עוד כמה שפיתחו ציפייה, אך כיוון שהיא מתארכת כבר יותר משנה רק אציינם: להקות בלאק סאבאת' של אוזי אוסבורן הצבעוני, לימפ ביזקיט הייחודיים והבועטים כמו גם את ביורק המוזרה והשונה שאי אפשר לצפות מראש מה נשמע באלבומה החדש.
(צילום יחצ)
